ארכיון תגיות עבור : גירושין

אלימות במשפחה

התא המשפחתי מהווה המקור לביטחון, השתייכות והגנה, אך לעיתים הוא בדיוק ההפך מכך.

בעשור האחרון אנו עדים בתקשורת רבות אודות אלימות במשפחה, דיווחים אלה מזעזעים ככל שיהיו רק מחדדים את התופעה הקיימת במידה זו או אחרת בחלק מהמשפחות.

משפחות רבות סובלות מאלימות היכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מישורים:

אלימות פיזית : הכאה, חבלות, משיכת שיער.

אלימות מילולית: קללות, הרמת קול, צעקות, דיבור בגסות.

אלימות נפשית: יחס משפיל ומבזה, העלבה, השפלה, התנשאות, ביקורתיות קיצונית, הגבלה ואיסורים.

אלימות כלכלית : שליטה והגבלה מוחלטת בכסף/משאבים הכלכליים, בקרת יתר, הרס רכוש הכולל שבירת חפצים בבית, הטחת כלים, טריקת דלתות וכו'׳.

והטרדה מאיימת: ערעור ביטחון עצמי, שיבוש שגרת חיים, מעקב, הפחדה וכו׳.

אלימות על כל סוגיה, אסורה על פי החוק ומוגדרות כעבירות פליליות. רבים מתקשים להגדיר זאת כאלימות ובכך לא לוקחים אחריות על מעשיהם וההשלכות הרסניות כלפי בן הזוג והתא המשפחתי כולו.

האלימות במהלך הגירושין ולאחריהם מתבטאת פעמים רבות בכעס, נקמה, קנאות עזה, ולעיתים אף בהטרדה מאיימת הכוללת מעקבים, הפחדה ואיומים הגורמים לשיבוש מהלך החיים, לעיתים בהפיכת הילדים המשותפים ל"מרגלים", או במקרים קשים בהסתה של הילדים ויצירת סרבנות קשר, וניכור הורי.

במקרים רבים במהלך הליך הגירושין האלימות הופכת לאלימות משפטית, על ידי שימוש בזכויות החוקיות ובערכאות המשפטיות השונות ( בית משפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני) תלונות במשטרה וכל זאת לצורך התנגחות, יצירת יתרון המאפשר מניעה והרחקה של האחר.

מכאן שאלימות משפטית כוללת בין היתר איומים במהלך המו״מ לגירושין כגון: סירוב למתן גט, איומים לדרישה שלום בית גם כשבפועל יש נתק מוחלט, איום בהסתת הילדים כנגד האחר, איום בהברחת רכוש משותף, סירוב לשלם מזונות, טרפוד הסדרי ראייה, תלונות שווא במשטרה וכו׳.

מחקרים רבים מצביעים על כך כי ילדים ומתבגרים הגדלים בצל אלימות במשפחה הכוללת הערות מביכות, השפלה, התנשאות וביקורת כלפי האם, גם אם אינם רואים או שומעים אותה באופן ישיר, האלימות תשפיע על מהלך חייהם ותזיק להתפתחותם בעתיד.

במידה והנכם חווים אלימות, ישנם מספר דרכים להתמודד עם השלכותיה:

צו הגנה – מאפשר להרחיק בן משפחה אלים מן הבית וזאת במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

ניתן להוציא צו הגנה ישירות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום הקרובים לאזור המגורים של המבקש הגנה.

במידה והשופט יסבור  כי יש מקום להוצאת צו הגנה, יינתן צו הגנה ראשוני למס' ימים בלבד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.

לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, כדי להרחיק צד אלים מהבית, לא רק בן הזוג רשאי לפנות לבית המשפט לבקשת צו הגנה אלא גם בן-זוג גרוש, הורים של בן הזוג, סב או סבתא, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור וגם בני זוג מאותו מין.

בית המשפט רשאי להרחיק את הצד האלים מהבית באמצעות צו הגנה לתקופה של עד שלושה חודשים, ויש לו סמכות להאריך מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. אבל במקרים מיוחדים מוסמך השופט להאריך את הצו לתקופה עד שנה מעת ההרחקה.

במקרים בהם בן המשפחה האלים מפר את הצו ההגנה, במצב כזה יש לפנות למשטרה, וזאת בשל הסיבה כי הפרת הצו מהווה עבירה פלילית היכולה להביא למעצרו ואף להגשת כתב אישום נגדו.

צו למניעת הטרדה מאיימת – מאפשר למנוע מאדם העושה את הפעולות הבאות: בילוש, מארב, מעקב, פגיעה בפרטיות של אדם, איומים על פגיעה, פגיעה ברכוש, וכו׳  להימנע מלקיים קשר עם הנפגע ולהימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מקום עבודתו, מקום לימודיו ובכל מקום אחר, ואף למנוע ממנו לשאת נשק.

ניתן להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת ישירות בבית משפט השלום. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.

במידה והשופט יסבור כי יש מקום להוצאת צו הטרדה מאיימת , יינתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מהיום שניתן הצו הזמני. על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.

בדיון במעמד שני הצדדים, ביהמ"ש רשאי לבטל את הצו הזמני, לשנותו או להאריך את התוקף שלו.

ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (ביהמ"ש רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).

תלונת שווא על אלימות –  בנוסף לתלונות על מקרי אלימות קשים של אלימות במשפחה, ישנה תופעה עגומה ומצערת של תלונות שווא על אלימות במשפחה שמוגשות רק כמהלך טקטי בהליך הגירושין מתוך מטרה להטריד את הצד שכנגד, להרחיקו ואף למנוע ממנו הסדרי ראיה.

יש להימנע לחלוטין מתלונות שווא, הן בשל הנזק שייגרם לצד השני – פגיעה בשם טוב, פגיעה בפרנסה, ואף פתיחת הליך פללי. והן בשל הסיבה שבדיון בבית המשפט, אם יימצא השופט הדן בתיק הגירושין כי אין בסיס לטענת האלימות, המהימנות תיפגם ואף ניתן יהיה להטיל הוצאות על המתלונן.

סובלים מאלימות במשפחה?

הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת, אנו נדאג להעניק יעץ משפטי ואף ייצוג משפטי תוך ליווי לאורך כל ההליך המשפטי במקצועיות, יחס אמפתי ודיסקרטי.